טיק טק

ההתקדמות בקורס הזה חייבת להיות מהירה. ממש מיום ליום. מרגע לרגע.
לא תמיד קל לעמוד בזה אבל אני מאוד משתדלת.
חייבת להצליח. בתחושה הפנימית שלי זה הקורס הכי משמעותי שעשיתי איי פעם.
זה הקורס שיוכיח לי אם אני מסוגלת לאייר ספר ילדים מצליח או לא.
זה הקורס שיגרום לי להחליט סופית – האם אני מאיירת את הספר שלי בעצמי או נעזרת במאייר/ת אחרים.
אני רוצה לאייר אותו בעצמי. חייבת להצליח. חייבת.

היום הגשתי את איור הדמויות הסופיות שלי.
בכנות, התלבטתי אם לחשוף אותן כאן כרגע, כי אז, מה ישאר לחשוף בהתרגשות בהמשך?
אבל אני חלשה. לא מסוגלת לחכות 🙂 כי רמת התרגשות כזו לא היתה לי הרבה זמן ביחס למשהו שאיירתי.

חשוב לי מאוד להגיד שהיו עוד סקיצות בדרך.
כן, בתוך היומיים האלה בין הפוסט הקודם לפוסט הזה היו עוד. לכל הדמויות.
ולמה זה חשוב לי לציין את זה? כי אני חושבת שזה ממש חשוב שאתם, הסופרים, תבינו במה כרוך עיצוב דמות מקצועי לספר שלכם.
זה לא קישקוש מהיר של 1-2 סקיצות בחירה בדמות הכי חמודה והלאה.
המאייר/ת שלכם, אם הוא/ היא מקצועיים באמת, יכינו (לעצמם קודם) אינספור סקיצות, בכל מיני כיוונים, הבעות פנים וכד׳ לפני שאתם תראו משהו.
זה תהליך שמורכב מהרבה מאוד חיפוש ונסיונות לפני שמגיעים למה שתראו כאן תכף.

אז הנה הם כאן לפניכם יחד עם הביקורת של ליאורה. (שהותירה אותי בפה פעור ומחייך).
אגב, אחת ההחלטות שקיבלתי היתה להשאיר את הדמויות כפי שהן בטבע. כלומר הן לא הולכות כבני אדם, אלא על ארבע רגליים.
למעט הארנב שגם בטבע נעמד לפעמים על רגליו האחוריות כפי שתראו בסקיצות. אבל אני מבטיחה שבהמשך גם הוא ירוץ על ארבע.


אני אתחיל דווקא מדמויות המשנה, שגם לא הספקתי לצבוע ומקווה שאספיק עד לשיעור מחר.
ראשונה הג׳ירפה שלי (המכונה על ידי ג׳יפי).

תגובתה של ליאורה: ״הג׳ירפה היא מאסטר־פיס מבחינת הקו. נסי לבטל את השפיצים שלה בצווארון ובאוזניים״.

תגובת של ליאורה: ״האריה טוב מאוד. בעיקר בהבעות. אני מאוד אוהבת את זה שהוא על ארבע. יופי. הייתי בודקת אפשרות להגדיל לו את הראש יחסית לגוף לא הרבה רק ברמה שתתן לנו תחושה ילדית״.

ואחרון חביב מיצפוש שלי, הלוא הוא מיץ פטל, שאותו הספקתי גם לצבוע בצבעי עפרון.

תגובתה של ליאורה: ״עבודה מעולה ממש. הארנב נפלא. טיק-טק. צריך להתקדם. שבי לצבוע״.

תגובתי: התיישבתי מייד לצבוע 🙂