לחצתי על ה-send ביד רועדת ו…

שתף פוסט

לחצתי send ביד רועדת ושלחתי אותו בעילום שם.
בימים שבהם שוק הספרים רווי בספרי ילדים, המפיץ וחנויות הספרים עושים תהליך סינון, 
לא כל ספר נכנס למכירה בחנויות, והתחרות מאוד מאוד קשה בתחום הזה – החלטתי שמאחר והספר
שלי יוצא לאור תחת ההוצאה שלנו (גם וגם – הוצאה לאור) והאיכות סופר סופר חשובה לי – הוא יעבור סינון קפדני
כמו כל כתב יד שמגיע אלינו ואפילו יותר.

אז למרות שכבר היו לי דעותיהן החיוביות של מאירה ברנע גולדברג (שהדריכה אותי בקורס כתיבת הילדים המהמם שלה ואהבה את כתב היד),
ושל ליאורה גרוסמן (מורתי לאיור שהיא גם סופרת!) לחצתי send ושלחתי אותו גם לעטרה אופק ולשירי צוק,
שתי עורכות ספרותיות מצוות העורכות שלנו בהוצאה וגם ליובל אברמוביץ׳ שמלווה אותנו בחודשים האחרונים
ודעתו מאוד חשובה לי משום שיש לו נסיון רב בתחום.

״אם אין אישור ואין התלהבות – אין ספר אמרתי לעצמי״.
והתכוונתי לזה. 

מה שמסביר גם את תחושת המתח הפתאומית והצורך הדחוף שלי ברגיעון לצד שוקולד וכוס תה, מהרגע ששלחתי את המיילים.

״זה טקסט קצר. אין בו הרבה מילים. אימא׳לה. זה בטח לא יקח הרבה זמן.
אבל… מה אם הם לא יאהבו? פוף! תוך שנייה הלך החלום שלי לפח?״ 
המחשבה הזו היתה קשה מנשוא. 

טינג!
אימא׳לה. מייל! אה לא, זו סתם פרסומת. בעעעע. 

טינג! 
עוד פרסומת.. אני ממש חייבת לעשות הסרה מכל מיני רשימות תפוצה…
אז איפה הייתי? אה, כן. אימא׳לה. 
״אני חושבת שזה ספר עם הרבה ערך והרבה לב.
למה שיגידו, לא? אין סיבה. אבל מה אם ימצאו סיבה
שלא חשבתי עליה? מה אם…״

טינג!
״ממש חמוד!!״
כתבה לי שירי. פווווווווווווו. שיחררתי אנחת רווחה. 
יופי. אחת איתי. נשארו עוד שניים. 

טינג! 
״תשמעי, לא יודעת מה להגיד לך – הרעיון נחמד, אבל אין פה מספיק חומר כדי לגבש דעה.״ כתבה לי עטרה. 
אממ… כן אני יכולה להבין את זה, כי הסיפור מאוד נשען על האיורים והם עדיין לא קיימים.
אז כתבתי לה שבאיורים יראו כך וכך (עדיין מידע מסווג) ושהשילוב בין הטקסט הקצר 
לפירוט באיורים הוא זה שמחבר את הכל. 

טינג!
״אהה! אם מבינים את זה מהאיורים, יש מצב שזה יעבוד. אם הציורים יצליחו להעביר
את זה ולתת תחושה אמיתית של הקלה – זה יעבוד״.
עכשיו, לי יש תחושת הקלה.  

גם קיבלתי הערות מועילות וגם עוד אישוש חיובי שכדאי לחמם מנועים ולצאת לדרך. 

נשארה רק עוד תגובה אחת. של יובל. 
הוא איש עסוק מאוד. רק שגם המוח שלי עסוק. בלחפור לי על מה יקרה אם יובל לא יתחבר,
או יגיד למשל, שאולי אין לכתב היד היתכנות מסחרית…
בלי היתכנות מסחרית אין סיבה להוציא ספר ילדים לאור. לא במצב של היום. 
התגובה לא הגיעה באותו יום. 

שמחתי בתגובותיהן של העורכות שלנו, שהן הרי המומחיות הספרותיות
והן שתיים נוספות על השתיים שכבר לצידי בהחלטה הזו, אבל היה חסר עוד כן אחד. 
עוד כן אחד ואני יוצאת לדרך! 

בסופ״ש, אחרי הרבה תסריטים לסרטי קומדיה פסיכולוגיים שכתבתי לי בראש, הגיעה התגובה המיוחלת:
״היי, אני בהחלט חושב שיש כאן גרעין של משהו לעבוד עליו וגם גימיק טוב.
הייתי ממליץ לעבוד על זה צמוד עם עורכת מההתחלה. (ברור.זה בדיוק מה שתכננתי :). 
צריך כמובן עוד לחשוב אבל יש בהחלט עם מה לעבוד.
קבלי את ברכתי :)״

מקבלת. תודה רבה 🙂  
יש הסכמה ספרותית! אני יוצאת לדרך והולכת על זה עד הסוף! 
אתם באים? 

למי שכבר עוקב, מעדכנת שיש התקדמות משמעותית בצביעה של פרוייקט האיור שלי.
מקווה שממש בקרוב אגיש אותו ואוכל לעבור לספר שלי ולהתחיל בעריכה הספרותית.

מוזמנים לעקוב אחרי התהליך שלי. בפייסבוק, באינסטגרם ו כאן בבלוג. 
איפה שנוח לכם.

תודה שאתם איתי,
יפעת

אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי להבטיח שתקבלו את החוויה הטובה ביותר באתר שלנו.