תעבירי אותו תהליך… 

הכנסתי טקסט בסקיצות שיצרתי. אמאל׳ה!
נראה לי שאני דיי אוהבת את זה. אבל משהו חסר לי. 
אני לא בטוחה מה. 
שלחתי את הסקיצות עם הטקסט למאירה ובעזרתה הבנתי מה חסר. 
חסר משהו שאני מאוד אוהבת ומתחברת אליו. 
תהליך. 
הדמות בסיפור עדיין לא עוברת תהליך. 
היא עוברת מאפס ל-100 דיי מהר. 
אם יש מישהי שמבינה את משמעותו ונחיצותו של תהליך זו אני. 
וגם היתה חסרה לי סצנה אחת כדי לסגור כפולה אחת – ונראה לי שהשלמת התהליך זה בדיוק הפתרון שחסר לי. 
בינתיים אני ממש ממש נהנת מהתהליך שאני עוברת עם הספר. 
יש רגעים שבהם היצירתיות ממש מתפרצת לי והיו רגעים שהייתי ממש תקועה, וזה היה כל-כך מתסכל. עכשיו אני מרגישה שדברים נפתרים אחד אחד ואני ממש מצליחה להגיע לכדי סיפור שאני אוהבת ורואה איך יש ממש סיכוי שגם אחרים יאהבו ויתחברו אליו כמוני. 
בעוד יומיים אני מתחילה ללמוד איור. 
כבר קניתי את רוב הציוד ואני מאוד מתרגשת אבל שוב – גם חוששת. 
כולי תקווה שגם הקורס הזה יניב תוצאות בדומה לסדנת הכתיבה, שבזכותה יש לי כבר ממש טקסט לעבוד איתו. 
מאחלת גם לכם, כמוני וכמו הדמות שלי בסיפור, 
לעבור תהליך עם עצמכם, ו/ או עם הספר שלכם, 
זה כל כך מפרה, מעודד ומרומם את הנפש.
יפעת