תקועה…

אני מסתכלת על ה״דף״ הריק במחשב שלי והוא לא מתמלא.
לא מתמלא זה Under statement לעומת מה שקורה אצלי.
אות אחת לא כתבתי. אחת!

אני רואה דימויים בראש אבל לא מצליחה לכתוב אותם.
אין לי שמץ מאיפה מתחילים ומה סדר העניינים. 
וזה מייאש אותי. מאוד. 

מחשבות על לוותר זוחלות להן לאיטן אל תוך ראשי וממאנות לצאת… 
אני מאכזבת את עצמי. ממש. 

נרשמתי לסדנאת כתיבה ואני לא מצליחה לכתוב לסדנא. 
בשיעור דווקא כן מצליח לי. לא רע אפילו. כי מאירה נותנת תרגילים ספציפיים.

אבל כשזה הספר שלי, הדף נשאר ריק. 
פתאום זה נראה לי שלבן זה צבע עצוב ולא כייפי.

אף פעם לא חיבבתי את הצבע הזה. אולי כי צבע העור שלי לבן כמו סיד והוא ממש לא החמיא לי בכל פעם שביקשו ללבוש חולצה לבנה לבית הספר ובחגים אבל עכשיו הוא ממש מדכא אותי. 

פעם קודמת שלא הצלחתי לכתוב פניתי לעזרה. אולי זה מה שאני צריכה לעשות גם הפעם.

הרי יש קבוצות ייעוץ לסופרים וסופרים מתחילים בפייסבוק, והיי! יש גם את קבוצות הייעוץ שלי. האללוווו.
יש לי קבוצות ייעוץ למה שלא אתייעץ איתן בעצמי?!
אולי משם תבוא הישועה.

אז ניגשתי למשימה ופניתי לחברים בקבוצות הייעוץ שלי בפייסבוק. 
יש לי שתי קבוצות: ״השת״פ הספרותי״ ו״מוציאים לאור ספר ילדים מצליח״ ובשתיהן סופרים מנוסים ומתחילים שיכולים אולי לעזור לי ולתת עצה.
אז עזרתי אומץ והעליתי בהן את הפוסט הבא:

״אני בשלבים הראשונים של כתיבת ספר הילדים שלי ואחת הסיבות שנרשמתי לקורס כתיבת ספרי ילדים היא שנתקעתי. 
יש לי רעיון. הוא מאוד ברור לי, לפעמים אני אפילו מדמיינת איורים, אבל אני לא יודעת מה לכתוב, או לא בטוחה איך להתחיל לכתוב את הטקסט שישלים את התמונה.
מה אתם עשיתם? איך התחלתם לכתוב את ספר הילדים שלכם? :)״

רוב התגובות שקיבלתי לפוסט היו ״פשוט להתחיל לכתוב״. לכתוב את הרעיון, לכתוב את הסיפור, לכתוב במחברת לפני השינה, או לאסוף רעיונות במחברת וכד׳, אבל הרי כאן בדיוק אני תקועה. בלכתוב. אפילו בסתם לכתוב.

רק תגובה אחת, מלקוחה אהובה שלנו, נטעה בי תקווה שעוד יש סיכוי. היא כתבה לי שמה שעזר לה היה לפתוח עמודים כפולים כמו בספר בפאואר פוינט. להתייחס לזה מהתחלה כמו ספר ולא כאל דף. (תודה נוי!).

וזה באמת גרם לי לחשוב על כך שאני, כמעצבת ספרים, ומאיירת, רגילה לחשוב בכפולות עמודים. אולי זה באמת הפתרון עבורי? להכין קובץ של ספר ילדים ממש באינדזיין (תוכנת עימוד הספרים) ולא בוורד, ולכתוב אותו כספר? 

הולכת לנסות!
יש תקווה.

תחזיקו לי אצבעות 🙂
יפעת