הכריכה מציגה איור של עץ בודד על גבעה מרוחקת, עומד בגפו כנגד המרחבים הפתוחים. הקומפוזיציה מינימליסטית, והעץ – עם ענפיו המשתרעים – משדר תחושה של געגוע, ערגה וזיכרון רחוק.
פלטת הצבעים רכה ומלנכולית, עם גוונים של כחול דהוי, חום וירוק מעושן, המדגישים את הבדידות השקטה של הנוף. השמיים מעורפלים עם אור רך שמוסיף נופך של חלום או זיכרון נשכח.
הטיפוגרפיה מינימליסטית ונקייה ומשדרת שקט והרהור.
זו כריכה שמעבירה רגש עמוק, מתאימה במיוחד לספרי שירה, פרוזה לירית, או רומן על אהבה אבודה, מסע פנימי או חיפוש אחר משהו חמקמק.
