לא מאמינה שאני כותבת את המילים האלה כבר כל-כך מהר, אבל קורס יסודות האיור עם ליאורה גרוסמן הגיע אתמול אל סיומו. וואו.
לראות עכשיו את הדרך שכל אחת מאיתנו עשתה מתחילת הקורס (לפני 12 שיעורים) ועד לפרוייקט הסיום היה פשוט מרגש. כולנו התקדמנו המון.
יהיה מוזר לא להישאר מאוחר במשרד שלנו בימי שני וללמוד איור בזום. כבר התרגלתי לזה שזה הערב שלי לעסוק במשהו שהוא רק בשבילי ובשביל הספר שלי נטו.
זה יהיה לי חסר. וגם ליאורה מורתי היקרה תחסר לי. היא כל-כך עזרה לי ולימדה אותי המון. מעבר לאיור, היא תמכה בי והבינה את החרדה שלי וזה ממש לא מובן מאליו.
תודה רבה ליאורה!
ועכשיו אל פרוייקט הגמר שלי. (זה שבתמונה למעלה:)
אני לא אפרט לכם כאן את כל המשוב שקיבלתי מליאורה על האיור רק את השורה הראשונה. אני חושבת שזה מסכם טוב את הכל:
״עבודה יפיפיה שעשויה לעילא בצבעי עיפרון. מאה אלף רמות מעל לאיור הראשון שהגשת לי״.
כבר כאן הרגשתי מחנק בגרון וירדו לי דמעות של התרגשות. ליאורה היא לא סתם ״עוד מורה לאיור״,
היא מעבירה את הקורס ברמה של קורס איור בבצלאל. היא מאיירת בכירה שאיירה מאות ספרים ואין עליה. פשוט אין.
ולשמוע ביקורת כזו ממנה Means the world to me…
אני מרגישה שהתקדמתי באמת שנות אור ולמדתי ממנה כל כך הרבה בקורס הזה, שיפרתי את טכניקת צבעי העפרון שלי משמעותית וסוף סוף למדתי אותה מהמאסטרית בכבודה ובעצמה ולמרות זאת – אני עדיין לא מוכנה לגמרי לעבור לאיור הספר שלי.
אני כנה עם עצמי לאורך כל הדרך ואני יודעת שלמרות ההתקדמות זה עדיין לא מספיק טוב כדי שאתחיל לאייר את הספר שלי.
אני כן מוכנה, לעומת זאת, להמשיך לקורס הבא שלה. קורס המתקדמים ״טקסט-תמונה״ וכמובן שנרשמתי אליו מייד.
בקורס הבא נלמד כל מה שצריך בכדי לאייר ספר ילדים של ממש! יאיי!
אני בטוחה שיהיה לי מעניין ומאוד מאתגר, וגם אם שוב ארגיש שאני לא עומדת בקצב, זה יהיה בסדר.
אני עושה כל מה שאני יכולה. וזה עובד לי. זה מה שחשוב.
הקורס הבא מתחיל אחרי פסח, כך שיש לי קצת חופש מקורסים, ומה החלטתי לעשות ב״חופש״ הזה?
לאייר את האיור שחסר לי מלפני פרוייקט הגמר – בית המכשפה!
וגם – מתחשק לקדם את איור הגמר שלי בעוד כמה שלבים ולהפוך אותו אפילו לעוד יותר טוב. 🙂
אז אלה תוכניות האיוריות שלי עד לאחרי פסח. מקווה שאצליח ואהיה מרוצה ממה שיצא לי.
מה קורה עם הטקסט של הספר בינתיים?
הוא יושב בצד ומחכה בסבלנות שאהיה מוכנה לעצב את הדמויות ולאייר סקיצות ממשיות עבורו.
זה ייקח לי עוד זמן אבל כשאגיע לשם אני אהיה מוכנה. תהיו בטוחים.
תחזיקו לי אצבעות.
תודה שאתם איתי.
יפעת