כן, כן בסוף גם זה קרה. 

קצת לפני שהתחיל קורס ההמשך, טקסט-תמונה, סיימתי את האיור שהיה לי חסר מקורס יסודות האיור. 
מאורת מכשפת הים, שלא הגשתי בזמן – זוכרים?
הבטחתי לעצמי ואתגרתי את עצמי לסיים אותו ויהי מה – ובחופשת חול המועד גם הצלחתי.

למי שלא זוכר אזכיר שמדובר באיור בעפרונות בגווני שחור-לבן בלבד והוא משלים את האיור של מכשפת הים והמתמחה מלפני כמה פוסטים ויופיע גם כאן בהמשך.
יחד הם מהווים את פרוייקט סיום קורס יסודות האיור שלי במאיירימים, בית הספר המקוון לאיור של ליאורה גרוסמן, שסיימתי בדיוק בזמן כדי להתחיל את קורס טקסט-תמונה 🙂 

היום הגיע תורי להתארח בפינת ״עונג שבת״ שליאורה מעלה בשבתות ובה היא מציגה כל פעם עבודה של אחת התלמידות.
(היינו כולנו בנות בקורס הזה הפעם). 

וזה מה שליאורה כתבה בפוסט שלה על האיורים שלי:

1. הפעם אני מסדרת את זה הפוך, כי זה הסדר בו קיבלתי את האיורים. יפעת הלכה ישר לפרויקט הסופי.
   קיבלתי את זה וצחקתי נורא – התאונה הכימית המזעזעת (מה יש? טעות קטנה בבקבוק!) הזכירה לי את היום בו הצלחתי לעשות בויאבז מדגי הנוי באקווריום של בית-הספר (אני מרגישה סיפור צף ועולה. צפו פגיעה).
   אחר-כך התרגשתי מהאופן בו היא הצליחה איכשהו להנגיש לי את מעמקיו האינסופיים של הים.

2. “אני לא מוותרת לך” אמרתי ליפעת בסוף קורס יסודות. “אני רוצה שתעשי גם את איור ההכנה.”
למה אני כזו קשה? כי כשאני רואה פוטנציאל, אני מוציאה לו את המיץ.
יפעת נענתה לאתגר, והלכה על זה סט-קומפלט. לא נותר אלא לתת בכפיים.

תודה רבה ליאורה, על הכל. 3>

בימים אלו התחלתי את קורס ההמשך – טקסט תמונה, בו נאייר ספר ילדים, אז יהיה עוד פרוייקט גדול בהמשך הדרך.
כל זאת ועוד במטרה ובתקווה שאוכל לאייר את ספר הילדים שכתבתי על הצד הטוב ביותר בהמשך.

המשיכו לעקוב.
תודה שאתם איתי,
יפעת