לחצתי send ביד רועדת ושלחתי אותו בעילום שם. בימים שבהם שוק הספרים רווי בספרי ילדים, המפיץ וחנויות הספרים עושים תהליך סינון, לא כל ספר נכנס למכירה בחנויות, והתחרות מאוד מאוד קשה בתחום

כבר כמה שנים שאני מדברת על ספר הילדים שלי. חולמת עליו, רואה איורים בראש ומדמיינת איך הם קמים לחיים והופכים לספר שילדים וילדות יחבקו ויעשה להם טוב על הלב.ב-2021 אחרי

היה היו נער ונערה שלמדו יחדיו במגמת ״גרפיקה״ בתיכון.שניהם ציירו המון וזה היה נראה להם הדבר הנכון.לקראת סוף הלימודים הם הפכו ל״חברים״. אך נקצר – הם נשארו ידידים.אחרי הצבא באורך

שנה טובה! ממני וגם ממורן (בעלי והשותף שלי בהוצאה שלנו). הפעם, לפני שנברך לשנה החדשה, אנחנו רוצים קודם כללהיפרד מהשנה שחלפה ולומר תודה. ואיזו שנה זו היתה לסירטון השנה טובה

היום היתה ההגשה החגיגית של מיצפוש שלי (מיץ פטל) בקורס טקסט תמונה במאיירימים, בית הספר המקוון לאיור של ליאורה גרוסמן. אני לא מגישה. ידעתי את זה מראש מאחר וצבעתי ממש מעט. למרות

חזרנו. היה וואו שאין לי אפשרות לתאר במילים בכלל. נסענו לדיסנילנד פריז עם הילדים שלנו (בני 7 ו9 וחצי) וכל כך כל כך התרגשתי.  הייתי שם כבר פעמיים, מורן (בעלי) שלוש!

ההגשה ממש מתקרבת כבר ובקושי הספקתי לצבוע משהו, למרות שליאורה נתנה הרבה יותר זמן מהרגיל. ההוצאה שלנו, גם וגם הוצאה לאור, מלאה בעבודה בחודשיים האחרונים טפו טפו, וכבר ממש קשה לי

פתאום קלטתי שהפוסט הקודם שפרסמתי עלה בדיוק שנה אחרי שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה. סימבולי משהו, שבדיוק עכשיו כשסיימתי את לימודי האיור, עברה שנה מאז שהחלטתי להוציא לאור את ספר

זהו. אני לא מאמינה שאני כותבת את המילים האלה.אבל זה באמת זהו. הקורס הסתיים.הדמעות לא מאכזבות אצלי אף פעם והברז כבר נפתח וזורם במלוא העוצמה. 🙂 כלומר יש עוד את

כך אמרה לי ליאורה (מורתי ורבתי), עוד כשרק עבדתי על איור הדמויות למיץ פטל שאני מאיירת עכשיו. צבעתי אותן בגוונים שהתחברתי אליהם תוך התחשבות בטקסט. ארנב לבן, ג׳ירפה ואריה בצבעים