רגל פה רגל שם

בימים אלה אני נזכרת שוב איך זה היה להיות סטודנטית לעיצוב ואיור בויצו. חוויה שלעולם לא אשכח.
לימודים מבוקר עד ערב, לילות לבנים של הכנת שיעורי בית ומשימות, עייפות עצומה,
(נרדמתי בכל מקום, על השולחן, על הספסל, על הרצפה, על הרגל של מורן, ברכבת, בשיעורים העיוניים,
אפילו היה חבר אחד ללימודים שאמר פעם למורן: ״זאתי כמו חתולה זאתי! נרדמת בכל מקום, הא?״ חחח),הרבה יצירתיות מתפרצת,
כיף, אושר, חוויות, חברים שהם ממש כמוני, חששות, הגשות מלחיצות, פחד במה תמידי ועומס. הרבה עומס ולחץ. 

אני זוכרת שכשלמדנו שם, (מורן ואני) חברינו הסטודנטים הזכירו הרבה שאומרים שלימודי עיצוב באקדמיה הם השְנִיים בקושי ובעומס אחרי לימודי רפואה. נשמע הזוי נכון?
אבל בתור מי שחוותה את זה במשך 4 שנים אין ולא היה עומס שהשתווה לזה. 
עד עכשיו.
כשביום אני מנהלת את הסטודיו שלנו, מפיקה ומעצבת ספרים מהבוקר עד אחה״צ, מבלה את אחה״צ עם הילדים
ומטפלת בהם ובענייניהם עד הלילה, ולומדת בשני קורסים יצירתיים בו זמנית. זמן להכנת שיעורי בית ומטלות קורס
האיור הוא בגדר חלום שאני ממש חולמת עליו בלילה ולא מצליחה להגשים רוב הזמן. 
וזה מאוד מתסכל. 
נרשמתי לקורס הזה כדי לחזור לאייר ורוב הזמן אני מאוד מתקשה למצוא מתי…
״יפעתי, את ממש רגל פה רגל שם״, כתבה לי בפייסבוק ליאורה, מורתי לאיור, כשגילתה שאני בשני קורסים במקביל. וזה ממש ככה. 
שני קורסים יחד זה לא פשוט ויחד עם ניהול העסק והבית הכל מרגיש קצת כמו הלימודים בויצו All over again. 
אבל ממש.
אבל אני כל-כך רוצה את זה. וכשאני רוצה משהו – אני עושה. עובדת קשה ומשיגה אותו.
גם אם זה אומר לחזור ללילות לבנים ולאייר בלילה כשכולם ישנים,
לנסות לאייר עם או ליד הילדים (מה שבדר״כ עובד 10-5 דקות לכל היותר), לכתוב בשבת בין לבין דברים אחרים,
או לוותר על ארוחת שישי אצל המשפחה. 
ולמרות זאת לא תמיד אני מספיקה ולא תמיד זה יוצא כמו שאני רוצה, אבל אני עושה כמיטב יכולתי.  
השיעורים האלה תורמים לי גם אישית, לא רק מקצועית והם לא רק עבור הספר שלי בלבד.
הרגעים בהם אני מאיירת הם הרגעים בהם אני מרגישה הכי *אני*. 
ואלה רגעים שהם priceless עבורי. אני כל כך נהנית! זה לגמרי לנפש. 
בעוד כמה ימים מסתיימת סדנת הכתיבה ואז אשאר שוב עם קורס אחד. 
זה משמח, אבל גם לא… 
אין כמו ללמוד. גם אם זה מאתגר מאוד לביצוע. זה חלק מהעניין.

מאחלת גם לכם ללמוד את מה שאתם אוהבים ותורם לכם ולנפש שלכם. 
יפעת